השינוי האסטרטגי במזרח התיכון
האם ישראל נכשלה אסטרטגית? ההיפך הגמור. במבט רחב, מתרחש מול עינינו תהליך היסטורי עמוק שמשנה את פני המזרח התיכון. רכבת ההרים בדרך לטהרן אינה עצירה – היא תנועה מתמדת לעבר היעד הסופי: הפלת משטר האייתוללות.
- המאבק אינו לינארי: השינויים במזרח התיכון הם ממושכים, עם עליות ומורדות. אך המגמה ברורה – היחלשות הדרגתית של ציר ההתנגדות האיראני.
- ישראל כגורם משפיע: מדיניות ישראלית נחושה, בשילוב שיתופי פעולה אזוריים, שוחקת את אחיזת המשטר האיראני במרחב.
- שחקנים חדשים בזירה: נורמליזציה עם מדינות ערב, הסכמי אברהם, והתחזקות הברית מול איראן – כל אלה מחלישים את קנאת טהרן ביכולתה לפעול.
- הזירה הפנימית האיראנית: המחאות הפנימיות באיראן, דיכוי האוכלוסייה, והמשבר הכלכלי – יוצרים קרקע פורייה לשינוי מבית. ישראל אינה ניצבת מנגד.
- התהליך ארוך אך הכרחי: לא מדובר ב“ניצחון מהיר”, אלא במערכה מתמשכת. כל צעד, בין אם צבאי, מודיעיני, מדיני או כלכלי, מקרב את הרגע שבו יוכל העם האיראני להשתחרר מעול האייתוללות.
הטענה כי ישראל נכשלה אסטרטגית היא שטחית. דווקא מול עינינו נרקמת מציאות חדשה – מזרח תיכון שבו איראן גרעינית היא איום שהולך ומצטמצם, והמשטר האיראני פגיע יותר מאי פעם. רכבת ההרים תגיע בעת המתאימה לטהרן, אבל היציאה מהתחנה כבר החלה.